מאת מירי פפו
ענף הפסיכולוגיה החיובית נוסד לפני כעשרים שנה ביוזמתו של פרופסור זליגמן, פסיכולוג קליני מזה ארבעה עשורים. זליגמן החל לחקור את תחום הפסיכולוגיה החיובית מתוך רצון להבין מה יכול להפוך אנשים למאושרים, בעלי חוסן נפשי מפותח ומיטבי. לטענתו, טיפולים השמים דגש על חולשות האדם ומכאוביו, הופכים את מצבו של האדם מאומלל, לפחות אומלל, והשאלה שמעלה היא – אז מה צריך לעשות כדי להפוך את האדם ממצב נורמטיבי למאושר ומסופק.
שנים רבות מפרסמים אנשי מחקר מאמרים וספרים אודות הפתולוגיה של האדם, מרחיבים את הידע בנושאי הדיכאון והחרדה שמתפשטים בעולם בקצב עולה, מפתחים מודלים לטיפול בכישלונות, בחקר החולשות ובלמידה מטעויות. מעטים הם המחקרים השמים דגש על החוזקות של האדם, על חקר הצלחות ולמידה מהן ועל דרכים אפקטיביות לפיתוח וטיפוח החוזקות האישיות של האדם.
אחד המחקרים המפורסמים שנעשו בתחום זה שייך למכון גאלופ העולמי בראשותו של דון קליפטון. במחקר זה סקרו כשני מיליון מנהלים ועובדים מצליחים בארגונים הנחשבים מוצלחים (על בסיס פרמטרים כלכליים, מחוברות עובדים ושביעות רצון לקוחות) בכל העולם וביקשו לבדוק אילו כישרונות יש לאנשים שמביאים אותם להצלחה. בתום המחקר חשפו החוקרים 34 תימות של כישרונות שבאמצעות מודעות, ידע וניסיון יכולים להפוך לחוזקות.
גאלופ הגדירו את המושג "כישרון" כדפוס קבוע של מחשבה רגש והתנהגות ליישום פרודוקטיבי ואת המושג "חוזקה" – כביצוע עקבי וכמעט מושלם של פעולה מסוימת.
בעקבות המחקר חסר התקדים, מבחינת כמות הנבדקים, פיתחו חוקרי גאלופ מבדק מזהה חוזקות הפתוח לקהל הרחב. המבדק מונה 177 שאלות ובסיומו נחשפות חמש התימות הדומיננטיות ביותר של האדם שמילא את השאלון. מרגע זה יכול אותו אדם להרחיב את ידיעתו באשר לפוטנציאל הגלום בכישרונותיו ולהפכן לחוזקות בתהליך מודע מלווה בלמידה ואימון. לאלה המעוניינים להעמיק עוד יותר בתחום, מאפשר השאלון לגלות את כל 34 התימות על פי סדר הדומיננטיות אצל אותו אדם כשהראשונה היא הדומיננטית ביותר וזו שכפי הנראית משקפת את הסגנון האישי שלו והתימה ה 34 משקפת את היכולת הכי פחות מפותחת בו.
גישת החוזקות מתבססת על הפסיכולוגיה החיובית שמאמינה שהחזקות של האדם הן המגדלור שלו ועל כן יש לייחס להן משמעות ולהתמקד בהן. זאת בניגוד למציאות הרווחת בה, על פי מחקרים, נמצא שרוב האנשים מתמקדים ומשקיעים את זמנם בעיקר בבחינת המגרעות ולא בטיפוח החזקות.
ההתמקדות בחוזקות איננה סותרת את הצורך לשפר גם חולשות. השאלה המרכזית היא כיצד מנתבים את האנרגיה הגלומה בנו והאם ההתייחסות לחוזקותינו נלקחת כמובן מאליו או נחקרת לעומק. על פי דבריו של הסופר מרקוס בקינגהאם המומחה בתחום החוזקות למנהלים, המושגים טוב ורע אינם הפכים – אם נשפר את הרע הוא יהיה פחות רע ולא בהכרח טוב. אם אנחנו חלשים בתחום מסוים ונשפרו נהיה בו פחות חלשים ופגיעים , כפי הנראה לא מצוינים. ואילו אם נחזק את חוזקותינו המבוססים על כשרונותינו המולדים, נגדיל בצורה משמעותית את סיכויינו להצליח ולפתח יכולות מצוינות. עקרון החזקות, מתייחס לכך שכל אדם מתאפיין בחזקות בולטות שרק את חלקן הוא מביא לידי ביטוי בחיי היום יום. הטענה היא שאם ניתן לחזקות אלה לבוא לידי ביטוי במלואן, נגביר תפוקות והצלחות, נפתח חוסן נפשי וכמובן נהיה מאושרים יותר.
כשמרחיב מרקוס בקינגהאם את היריעה על החוזקות הוא טוען שישנם שני תנאים לקיומן ושתי השאלות שצריכות להישאל הן – במה אני טוב/ה? והשני, מה אני הכי אוהב/ת לעשות? יכול להיות שאנו טובים מאוד בתחום מסוים ולא ממש אוהבים להיות בו ולעשותו וייתכן שיש דברים שאנו מאוד אוהבים לעשות ופחות טובים בהם. כששני התנאים ישתלבו יחד נדע שאנו במרחב החוזקות שלנו.
אחת ההשלכות המרכזיות של ההתמקדות בחזקות והבאתן לידי ביטוי היא תחושה של יצירת חוסן נפשי ופיתוח יכולת להתמודד עם משברים.
כמה דברים שכדאי לדעת על חזקות:
- לכל אחד יש נקודות חוזק רבות עוצמה.
- תמהיל החזקות הוא אישי וייחודי.
- כל חזקה היא ניטרלית מבחינה ערכית, אפשר לנתב אותה לחיוב או לשלילה.
- תוכלו לתרום באופן הטוב ביותר לעצמכם ולסביבה כשתצליחו לממש את חוזקותיכם.
הכותבת, מירי פפו, בעלים ומנכ"לית משותפת בחברת שורשים – חברה לייעוץ ופיתוח ארגוני.
מירי, יועצת ארגונית, בעלת תואר M.A בהתנהגות ארגונית מאוניברטיסת תל אביב, מנחת קבוצות מוסמכת ומנוסה ומאמנת מוסמכת מטעם חברת גאלופ לאימון בחוזקות של אינדיוידואלים, מנהלים, צוותים וקבוצות. בעלת ניסיון רב בייעוצים למנהלים בכירים ולצוותים ומנחת סדנאות לקבוצות בתהליכי פיתוח אישי וארגוני.