מאת צבי עמלי
בעולם הקבוצות סוגים רבים של קבוצות: קבוצות למידה, קבוצות תרגול ואימון, קבוצות צמיחה, קבוצות תמיכה, קבוצות פסיכו-חינוכיות, קבוצות הדרכה, קבוצות טיפוליות מגוונות…
לעתים נשאלים מנחי קבוצות מדוע כדאי להשיג מטרות מסוימות דווקא בקבוצה?
לעתים השאלה מוצגת מול האלטרנטיבה היחידנית, הפרטנית. למה קבוצה?
בחרתי להצביע על 10 מעלות אפשריות לקבוצה מונחית. הטיעונים קצרים, לא רק כדי להתאים להרגלי הקריאה של הדור, אלא כדי לומר שאין צורך להכביר טיעונים והסברים.
אם מסכת טיעונים קצרים אינה משכנעת, יתכן שקבוצה אינה המענה המתאים כרגע עבור הקורא. מומלץ לבוא לקבוצה מרצון; לכל הפחות, בנכונות ומוכנות לבדוק בלב חפץ האם קבוצה מתאימה לי?
המעלות תוארו בכותרת כ"אפשריות", שכן לקבוצה יש פוטנציאל לספקם, אך לא תמיד כך קורה. לעתים הקבוצה מגלה את פני חסרונותיה ופגעיה ולא רק את פני מעלותיה. לכן חשוב שמנחי קבוצות יהיו אנושיים ומקצועיים כדי שיוכלו לסייע לתהליכים הקבוצתיים להיות פורים ומיטיבים, וכדי שיוכלו לשמור מפני שימוש לרעה בכוחות הקבוצה. לכן גם היו מי שאמרו כי חשובה הקבוצה ככל שתהיה, עדיף לעשות את המלאכה לבד על לעשותה בקבוצה שאינה מתאימה.
למה קבוצה?
10 מעלות אפשריות של הקבוצה – כותרות
- שייכות. להיות בין שותפים, לחוות אחד מרבים
- אחווה אנושית
- מאגר של ניסיון-חיים וידע
- מרחב לדיאלוג אותנטי ומקום והרשאה לפגיעות
- ייצור של חוויות רגשיות ועיבוד של חוויות רגשיות
- הדדיות. של שיח, של תמיכה, של למידה
- להיות ייחודי בין רבים, להשמיע קולי
- יחסים אופקיים, אנכיים, עצמיים, קבוצתיים – לשחזר, לחקור, לתקן, לקבל ולהשלים
- פונקציות הוריות ו"הפונקציה הפסיכואנליטית" של המנחה והקבוצה – החזקה, הכלה, תיווך…
- יעילות וחיסכון במשאבים
כל המעלות הללו עושות את המרחב הקבוצתי מקום המאפשר תמיכה, למידה וצמיחה לפרט ולקבוצה.
10 מעלות אפשריות של הקבוצה
- שייכות. להיות בין שותפים, לחוות אחד מרבים
הקבוצה מספקת מענה או מענה חלקי לתחושת בדידות. פרט המצוי במצוקה או בצומת-חיים אינו חש לבד במצבו, יש לו שותפים. התחושה הסובייקטיבית של שונות או של חריגה מן הנורמלי מקבלת פרופורציות מציאותיות.
- אחווה אנושית
החברים בקבוצה מגלים כי הם חברים במשפחת האדם, הכל עשויים מאותם חומרי-יסוד ולכן יכולים לחוש ולפתח אמפתיה אנושית בסיסית, סולידריות ואמון.
- מאגר של ניסיון–חיים וידע
בקבוצה בת 12 משתתפים שגילם הממוצע 25 שנים, למשל, קיים מאגר של "300 שנות ניסיון-חיים". בנק קולקטיבי כזה יכול להעשיר את כל חברי הקבוצה.
- מרחב לדיאלוג אותנטי ומקום לפגיעות
חברי הקבוצה יכולים להעז בהדרגה לנהל שיח פתוח, כן, אותנטי; הכולל מוכנות לבטא ולהנכיח גם את המוצלח, גם את הפגיע. מתן מקום לפגיעות מאפשר היכרות עמוקה יותר, מקרבת, יוצרת אחווה.
- ייצור של חוויות רגשיות ועיבוד של חוויות רגשיות
הקבוצה וחבריה יוצרים חוויות רגשיות. חוויות רגשיות מהוות מזון לנפש. לצד ייצורן של החוויות, הקבוצה מהווה גם מקום ואמצעי לעיכולן ולעיבודן של החוויות הרגשיות, כדי שיזינו את הנפש ואת תהליכי צמיחתה.
- הדדיות של שיח, תמיכה ולמידה
קבלת תמיכה לסוגיה לצד חווית מתן תמיכה לאחרים. חברי הקבוצה משמשים זה לזה לומדים ומלמדים במעגל המראות הנושמות[1].
- להיות ייחודי בין רבים, להשמיע קולי
הפרט מגלה וחושף עם עצמו ועם חבריו לקבוצה את קולו המהותי, הייחודי. הוא מבטא את ייחודיותו ביחס לאחרים ומתנסה בהשמעה אותנטית של קולו.
- יחסים אופקיים, אנכיים, עצמיים, קבוצתיים – שחזור, חקירה, תיקון, השלמה
מרחב היחסים בקבוצה מניע את חברי הקבוצה לשחזר את דפוסי היחסים הבסיסיים שלהם עם קבוצה ועם עצמם ואת יחסיהם האופקיים (יחסי עמיתים, אחאים, "בגובה העיניים") והאנכיים (יחסי כוח ותלות, יחסי סמכות, יחסי קטן-גדול וגדול-קטן). השחזור מול חברי הקבוצה ומול המנחים מאפשר למידה וחקירה של הדפוסים הללו ואף יצירת תיקון. לצד התיקון מתאפשרת קבלה של מה שלא יתקון והשלמה עמו.
- פונקציות הוריות ו"הפונקציה הפסיכואנליטית" של המנחה והקבוצה – החזקה, הכלה, תיווך…
לבני-אדם צורך רב-גילי בפונקציות הורית. נוכחותו והתערבותו של מנחה אנושי ומקצועי מקיימת בקבוצה (באמצעותו ובאמצעות חברי הקבוצה) פונקציות הוריות של החזקה, הכלה, תיווך, שמירה והזנה. המנחה מסייע לחברי הקבוצה לשפעל ולטפח גם את הפונקציה הפסיכואנליטית (ביון)[2].
- יעילות וחיסכון במשאבים
בעידן כלכלי ובסביבה עסקית, רבים פועלים (או נאלצים לפעול) כדי למצות תקציב, לצמצם הוצאות, להגדיל רווחים. עבודה קבוצתית מסייעת בכך, אך בכוונת מכוון הצבתי טיעון זה אחרון, לאחר שיקולי הדעת המקצועיים, התפתחותיים..
כל המעלות הללו עושות את המרחב הקבוצתי מקום המאפשר תמיכה, למידה וצמיחה לפרט ולקבוצה. ובכן, למה קבוצה מונחית?
בשל המעלות האפשריות הללו
[1]על מעגל המראות הנושמות ועל ההד החי כתבתי בנפרד.
[2] ביון טוען כי עיבודן של החוויות הרגשיות המודעות ואלה שאינן מודעות [או שהן מודעות בחלקן] הוא האמצעי להנעת תהליכי הצמיחה של האישיות. ראיית החוויה מנקודת התצפית של הנפש המודעת והלא-מודעת בעת ובעונה אחת, היא העבודה הפסיכולוגית שהאדם נדרש לה כדי שנפשו תצמח. האדם התבוני נחון בפוטנציאל לבצעה.